יום רביעי, 2 במרץ 2016

עד שמישהו יבוא ויגיד לי שאני טובה ומצליחה


"מי את? מי את בכלל?
 מי את שתכתבי בפייסבוק את לירלורי ליבך?
 מי את שתגידי לי  מה נכון ולא נכון לעשות בחיי?
 מי את שתעופי על עצמך?
את רק בתחילת הדרך שלך, עוד אין לך מי יודע מה הצלחות, תשבי בשקט, תנסי לא לנשום יותר מידי בקול עד שיחליטו שאת מספיק מצליחה וטובה כדי לעשות את כל אלו."

איך הייתן מגיבות אם מישהו היה מעז בחוצפתו המסרסת להגיד לכן את המשפטים האלו או משפטים בסגנון הזה?
באופי אישי, אני, הייתי מתרגזת, מנתקת קשר עם אותו האדם ורצה המומה לחברות שלי לספר על המקרה הכל כך פח הזה! אם זה היה קורה לפני כמה שנים יש מצב שאפילו זה היה נגמר בתקרית חמורהJ
אם חברה הייתה אומרת  לי משהו כזה, אין סיכוי שהייתי ממשיכה להיות איתה בקשר!

עכשיו שימו יד על הלב, כמה מאתנו אומרות לעצמנו את המשפטים האלו בכל מיני סגנונות שונים?
כמה מאתנו מחכות שמישהו "חיצוני" יבוא ויחליט עלינו שאנחנו "טובות ומצליחות מספיק"?
כמה מאתנו מחכות לרגע שנהפוך להיות "בעלות עסקים מצליחות"?
אנחנו מניחות שיש רגע שבו מישהו, אולי אפילו היקום ממליך אותנו ומכתיר אותנו  כ"מצליחות"

אין רגע כזה! אף אחד מבחוץ לא יכול "להחליט עלינו"  שאנחנו גדולות או קטנות, מצליחות או מתקשות. זה מה שאנחנו מספרות לעצמנו!  הסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו הוא שיקבע איך זה יהיה. אם נספר לעצמנו שאנחנו כישלון זה מחלחל. אם נגיד לעצמנו "אני רק בהתחלה, אני עוד עסק קטן" , אז נהיה במשך הרבה זמן "רק בהתחלה" ונהיה עסק קטן. זה שעכשיו יצאת לעצמאות זה לא אומר שאת קטנה או צריכה להתנהג כמו עסק קטן! את מופלאה! ענקית! עסק משגע ומטריף!



הרבה פעמים אני מעודדת לקוחות "פשוט לעשות את זה" לשחרר את התוצאות, להאמין שהן יכולות ומדהימות ומקסימום זה לא יעבוד ונחזור לשולחן העבודה. הן תמיד אומרות לי "אבל מיה אצלך זה אחרת" נכון אצלי זה אחרת! אני מקפידה לספר לעצמי את הסיפורים הנכונים, אני מקפידה להזין את עצמי ולחזק אותי מבפנים. כאשר אני מספרת להן שגם לי היו סדנאות שנרשמו... רק אחת! כן! כן! הן מכירות אותי מאירועים של מאות נשים וגם לי היו סדנאות לפני כמה שנים שמאד רציתי שירשמו מלא ונרשמה רק משתתפת אחת וביטלתי את הסדנה.

יכולתי להגיד לעצמי "את כישלון! את לא רלבנטית! את לא יודעת לשווק! את לא מעניינת! תשתקי עדיף!" אבל אז אם הייתי עושה את זה, סביר להניח שזה היה מחלחל ואז סביר היה להניח שלא הייתי משיקה עוד אף סדנה/ הרצאה/ אירוע/ ספר/ תכנית טלוויזיה וכו' הפחד מהכישלון והסיפור שסיפרתי לעצמי היה  משתק אותי.


במקום זה בחרתי להתמיד, בחרתי לראות באותה סדנה שביטלתי התחלה ולא סוף. בחרתי לשבת לדייק, להבין, ללמוד, להשתפר ולראות את הגדילה שבפנים. לשבת מול עצמי, לראות במה אני טובה, להיזכר בהצלחות שלי, להבין איך אני הצלחתי להצליח ואיך אני יכולה לשחזר את זה ולהגדיל את זה.
כולנו חוות לאורך החיים הצלחות לצד כישלונות. כולנו יכולות לבחור להתחבר להצלחה או לכישלון. כאשר אני בוחרת להתחבר להצלחה, גם במצבים מבאסים, לצמוח מהם, ללמוד ולהרחיב את שריר ההצלחה אני גודלת מבפנים החוצה.

כאשר אני בוחרת להתחבר לכישלון, ללמוד אותו, להעמיק בו אני מתחילה לפקפק בעצמי, להחליש את עצמי ולהגדיל את הכישלון. לא! זה לא אומר שאני עוצמת עניים! זה אומר שאני מבינה שמה שמתמקדים בו מתפתח, ואני רוצה להתמקד בהצלחות שלי, כי אני לא מוכנה לפקפק בעצמי, אני לא מוכנה שמישהו חיצוני יחליט מה נכון לי ולא נכון לי, אני לא מוכנה לפעול מתוך פחד. אני רוצה לפעול מתוך תשוקה, הצלחה וגדילה- וזה מתחיל מבפנים, מהסיפורים שאני מספרת לעצמי. הסיפורים שמגדילים את הכוחות המיוחדים שלי וסיפורים שמכווצים אותם.

אז מה לעשות?
  • ·         לשים לב לסיפורים שאנחנו מספרות לעצמנו (ושאם מישהו היה מעז להגיד לנו אותם בקול רם הוא כבר לא היה חלק בחיים שלנו- את אלו להעיף ומהר)
  • ·         כאשר מבחינים בהצלחות, בכוחות המיוחדים שבי אפשר לצמוח ולהצליח
  • ·         אף אחד מבחוץ לא "יכתיר" אותך לטובה או מוצלחת- זה התפקיד שלך

בהזדמנות זו, אני רוצה להזמין אותך להצטרף אלינו לאירוע "עכשיו אני- הכוחות המיוחדים", אירוע של יומיים מטריפי חושים, מלאים חוויות, הרצאות, כלים מעשיים, כלים מעצימים, חברה משובחת של בעלות עסקים, מלאים צחוק והתרגשות. ביומיים האלו חשוב לי שכל אחת תלמד להזין את עצמה ואת הכוחות המיוחדים שלה מבפנים, שכל אחת תצא גבוהה יותר לפחות במטר.
הרשמה בעיצומה, לפרטים נוספים והרשמה:










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה