יום שני, 23 במרץ 2015

השאלה הראשונה- חג אביב שמח

אולי זה פסח או בכלל האביב, תהיה הסיבה אשר תהיה, בתקופה זו, יש רוחות של שינוי. תקופה של ניקוי, בחינה, התבוננות ופוטנציאל צמיחה. לרגל התקופה החלטתי בימים הקרובים לצאת למסע קצר בו אני אשתף אתכן בתהליכים שאני עוברת יחד עם הלקוחות, בכלים, במחשבות ובעיקר בתוכן בתקווה שיסייע לכן לנצל את התקופה המשמעותית הזו ולהתרומם לעשייה מופלאה.
*****

השאלה הראשונה שאני שואלת את הלקוחות שלי נשמעת אגבית. לפעמים אנחנו לא מעמיקות בשאלה ובטח שלא בתשובה. אבל יעידו על כך לקוחותיי, זו שאלה מטלטלת. אנחנו עוד לא ממש מכירות זו את זו ואני כבר צוללת למקומות הכי כמוסים ונסתרים, למחוזות שאולי לא היו גלויים אפילו לבעלת העסק בעצמה. 

אני שואלת: "מה בא לך?"
אני אוהבת את הביטוי הזה "בא לי". יש לו צורות יותר מקובלות כמו "מה את רוצה?" או "מה המטרה שלך?" ובכל זאת יש ב"מה בא לך?" כוח מיוחד.

יש בו משהו מעט ילדותי (במובן הכי טוב שאני יכולה לתאר). הבת שלי אומרת המון "בא לי!" וזה מקסים. כמה היא מחוברת לרצונות ולחשקים שלה. כמה אנחנו המבוגרים מסורסים ורחוקים מהמקום הזה. הרי לימדו אותנו שהחיים זה לא תמיד מה שבא לנו, ולא תמיד מה שבא לנו זה ראוי, אפשרי, מקובל ובהחלט לא תמיד מתאים לרוחות החברה. אז למדנו שזה לא חשוב מה שבא לנו.

כאשר אנחנו מתבגרות אנחנו מתבלבלות בין "בא לי" לבין "אני צריכה"
אני צריכה עוד כסף
אני צריכה לעבוד
אני צריכה להיות יותר מסודרת
אני צריכה להשקיע, אני צריכה להתמיד
אני צריכה להצליח

 אוף!!!!!!!!! 
החיים של "צריך" בלי "רוצה" הם חיים עמוסים מאד.

הרבה פעמים אנחנו מתבלבלות ועולות על הדרך הלא נכונה! הרבה פעמים אנחנו מחליפות בין השניים.
כאשר אנחנו רוצות משהו, באמת רוצות אותו, אנחנו מרגישות את הרצון הזה עמוק בבטן, מרגישות אותו ממש כמו ילדות קטנות. הוא לא בהכרח רציונלי, הוא לא בהכרח הגיוני לאורח החיים שלי ולמציאות שלי כיום אבל אני ממש ממש רוצה אותו.

וכל עוד אנחנו בוחרות "ברוצה" כל  "הצרכים" פתאום לא נראים כל כך קשים, פתאום כל "הצריכים" נראים שווים וברי ביצוע. פתאום אנחנו יכולות.
חג אביב שמח
צילום: נעמי ויעל צלמות

הדבר הראשון שאנחנו צריכות לעשות הוא להבין באמת באמת מה אנחנו רוצות? מה בא לנו?
אני מזמינה אתכן לשבת ולכתוב לעצמכן. מה באמת בא לך? זו ההזדמנות לבדוק, לנקות את כל מה שכבר לא רלבנטי, לבחון מחדש את הרצונות והחשקים שלנו, לבחון ולהתחבר לאלו שהכי מניעים אותנו. וזה בסדר גם להיפרד מכאלו שעשו את שלהם וכבר לא משרתים אותי בימים אלו. קחו דף ועט ותתחילו לכתוב, פשוט תכתבו, תנסו למלא שני עמודים בלי להפסיק (בהתחלה יצאו כמה שורות, אז אולי תתקעו, אל תפסיקו! תמשיכו לכתוב גם אם כמה שורות אתן חוזרות על עצמכן או אפילו כותבות "בלה בלה בלה" אחרי כמה שורות כאלו יעלו דברים חדשים... מרגשים...)

אחרי שהעזנו לגלות לעצמנו מה באמת בא לנו, צריך לבחור. לבחור האם אני מתחייבת לחיות לפי מה שאני רוצה או לפי מה שאני צריכה. נכון כולנו (אני מניחה) צריכות ורוצות עוד כסף, עוד לקוחות אבל השאלה האמתית היא כיצד אני אעשה זאת. האם אעשה זאת לפי "הצריכה"  או קודם כל לפי "הרוצה".

ואז מגיע השלב המאתגר ביותר, לשחרר את הדרך, לשחרר את התוצאות. אין לנו יכולות לשלוט בתוצאות. אני יכולה בכל דרך אפשרית להתכונן למהלך שיווקי, לדייק אותו, שהוא יהיה המהלך הכי מטורף, מדויק, שכל המומחים בכל העולם צופים לו הצלחה כבירה ... ולמרות זאת... אין לי באמת שליטה בתוצאות. אני לא יכולה להבטיח שלקוח אחד יגיע. אני רק יכולה לשלוט במה שאני עושה. ולכן אחרי שבחרתי ב"רוצה" אני צריכה לשחרר את התוצאות.

מניסיוני הרב, וזה מפתיע אותי בכל פעם מחדש. אנחנו נקבל את התוצאות כאשר נבחר ב"רוצה" ולא "בצריכה". זה קסם כזה שעובד לשני הכיוונים.
למשל אם אתן עמוסות וכאשר לקוחות מתקשרים אתן מתעצבנות אומרות לעצמכן "אוף! די כבר! נמאס לי! כמה אפשר" (כמובן שאז עונות מחוייכות :) ) אז לאט לאט הלקוחות יפסיקו להתקשר... כי אתן סימנתן לעולם, ללקוחות, לעצמכן שאתן לא רוצות שלקוחות יתקשרו.
ומצד שני, אם אתן רוצות עכשיו שיגיעו מלא לקוחות ויקנו את המוצר/ השירות החדש שלכן. הוא מרגש אתכן, הוא מדוייק לכן, הוא הדרך לממש את הפוטנציאל ואת "הרוצה" שלכן אז פתאום תגלו את המיקריות.
במקרה יתקשרו מחברה גדולה ויעשו הזמנה ענקית, במקרה יראו את הפרסום שלכן בפייסבוק ויזמינו אתכן למכירה, במקרה ביום שבת תפגשי קולגה מעניינת שתזמין אותן לשיתוף פעולה יהיו המון במקרה.

אבל אל תשכחו.... זה יקרה אחרי שתדייקו ותעמיקו בשאלה "מה בא לך?" ותעיזו לשחרר את התוצאות.
 אלו ממילא לא בשליטתכן אז אין לכן מה לדאוג לגבן.

ומשהו אישי אישי לסיום,
 אני אדם מאד מעשי, מי שפגשה אותי יודעת. אני אוהבת עשייה, חייה את החיים דרך עשייה. גם סבלנות אין לי יותר מידי. חברות שלי תמיד צוחקות עלי שמהרגע שהחלטתי ועד סיום ביצוע אנשים אחרים עוד לא סיימנו לנסח את השאלה. אם אני החלטתי שאני רוצה וילון תוך חצי שעה יהיה וילון והוא גם יהיה תלוי.
ולאור זאת, כל מה שכתבתי כאן, נכתב על בשרי קודם כל.
ההצלחות הכי גדולות שלי הגיעו אחרי שדייקתי לעצמי מה באמת אני רוצה
האכזבות הכי גדולות שלי הגיעו אחרי שעשיתי מהלך של "צריכה" ולא של "רוצה"
אני לא ידעתי מה זה לשחרר ובטח לא לשחרר תוצאות
אני חייתי בשביל תוצאות
אבל הבנתי שאשיג אותן דרך תהליך ושחלק עיקרי בו הוא לשחרר את התוצאות ולתת את כל כולי בתהליך
בעשייה, מתוך הקשבה פנימית ודיוק.

בימים הקרובים נדבר על הדברים שכל בעלת עסק חייבת להיפטר מהם, על  העוגנים הפנימים של בעלות עסקים, על חלומות, חוזקות, מטרות, על מקצועניות, על התמדה והתחייבות ועל עוד המון נושאים חשובים
 אני מאד אשמח אם תהיו איתי



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה