יום ראשון, 23 בפברואר 2014

"לפי החוקים שלי"- ראיון עם נעה זני לרגל פאנל "עכשיו אני"

את נעה זני אני מכירה די מההתחלה, כלומר מההתחלה של העסק שלי. נפגשנו בסדנא שעשיתי בפרדס חנה לפני שנים ומאז התחילה דרכנו המשותפת. בהמשך ליוויתי אותה ואת העסק ומשם התפתחה חברות נפלאה. אני מכירה את נבכי העסק של נעה, אני מכירה גם את נעה והיא מעוררת השראה בעיני. אני רואה את הדרך שהיא עשתה , אני רואה את הדיוק, את הכנות, את החופש, את העצמאות שהיא השיגה וביקשתי ממנה לקחת חלק בפאנל באירוע הבוקר לעצמאיות "עכשיו אני".

נעה זני, צלמת ובעלת הסטודיו "אוצרתרגעים", מתגוררת בפרדס חנה עם בעלה ושלושת ילדיה המקסימים. נעה היא רוקיסטית, גולשת, יוצרת, חוקרת, צוחקת ובעלת תשוקה אין סופית לחקור את אנשים ועולם דרך מצלמה.
אומרים שלקוחות הם כלי השיווק הטוב ביותר, אבל אצל נעה זה סיפור מליגה אחרת. לכל מקום שאני מזדמנת נשים שאני לא מכירה מגלות לי שהחלום שלהן הוא לשווק כמו שנעה זני משווקת. זה פוגש אותי המון!  מה בשינוי שהיא עשתה אפשר לעביר הלאה, מה היא יכולה ללמד אתכן ואיך גם אתן תוכלו?

נעה זני אוצרת רגעים
למען גילוי נאות, אני מאד גאה בה, אני כל כך שמחה, כל כך כיף לראות את זה, להיות חלק מההצלחה שהיא הרבה מעבר לכסף, לפרויקט מוצלח, היא הצלחה להפוך להיות עצמאית. עצמאית זה לחולל חיים בעסק שלך מתי שאת רוצה באופן שבו את רוצה. אני נרגשת כי זו לקוחה, כי זו חברה וכי אני מרגישה שאני חלק. אז אחרי הגילוי שיתכן ואהיה אובר רגשנית, בואו נתחיל:

אז מה זה לשווק כמו נעה זני?
"באמת? ככה הן אומרות? אין לי מושג. אבל אני חושבת שהשינוי השיווקי שעשיתי הוא קודם כל לראות את הערך שלי. השינוי הכי גדול הוא בהתייחסות שלי לעצמי, להגדרה שלי ובאמת להבין מה אני נותנת ללקוחות. לקחת לי זמן וזה היה תהליך, להבין את התמורה, לדעת לפשט אותה ולראות במה היא שונה מכל הצלמות האחרות שיש מסביב. בעצם הבנתי מה מייחד אותי. זה משהו פנימי, באמת שלי שפתאום יצא החוצה. מרגע שהבנתי את זה השיווק היה קל, נעים, אותנטי ולכן גם הצליח.
ראיתי היום הודעה באחת קבוצות הנטוורקינג בפייסבוק של בעלת עסק שכתבה משהו כמו "היום זה יום הפרסומים אבל החלטתי שאני לא אפרסם אלא אספר על עצמי". ואני חושבת שהמשפט הזה מסביר הכי טוב את השינוי שעשיתי. אני לא מרגישה שאני משדלת, אני באה מתוך ערך, אני באה מתוך העולם שלי וחולקת אותו עם הלקוחות שלי. המילה "שיווק" נתפסת כמשהו לא טוב, כזה תאגידי ושקרני. משהו שבא לדחוף משהו שאף אחד לא צריך. אני חושבת שנשים מפחדות להביא את עצמן, והן מפספסות את הפואנטה. הן מחמיצות הזדמנות להראות לעולם את עצמן ואם שואלים אותי, השינוי שעשיתי- הפסקתי לחשוב ששיווק זה לשדל ופשוט הבאתי את עצמי, את העולם שלי, את הכנות שלי."

זה תמיד היה ככה?
"לא מה פתאום, פעם לא היה ככה. הייתי משווקת ומשווקת, לא ממוקדת, לא ידעו מה אני רוצה, לא הבינו אותי והייתי מתוסכלת, היום אני רואה את זה בעסקים ובנשים שמסביבי. למשל יש לי שכנה שאני מכירה אותה שנים, היא מעלה לפייסבוק תמונות של כל מיני דברים שהיא מכינה, ואני יודעת שהיא מוכשרת. אבל לא ידעתי שהיא עושה את זה לפרנסתה! זה לא מובן מאליו! אז מהמקום שלי אני כל הזמן אומרת לה שימי טלפון להזמנות, שידעו, תני פרטים, ספרי... משהו! אבל ככה עבדתי בהתחלה וזה פשוט לא עובד.
מה גרם לשינוי?
אני חושבת שהצלחתי להבין את המותג, להבין באמת מה אני ומי אני בתוך ים הנשים שיש בעולם. שהעסק שלי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה שלי, ממי שאני מאיך שאני חייה, והוא מתנהל בצורה עסקית אבל הוא יוצא מתוכי."

צילומים של נעה זני למותג אדוה ברונר
מה עזר לך להבין את זה?
נקודת ציון שאני זוכרת, שהמון זמן התלבטתי איזה מכשיר נייד לקנות: אייפון או גלקסי. גלקסי? אייפון? אייפון? גלקסי?  עד שיום אחד הבנתי שאני "אייפון", אני בן אדם של כפתור אחד ומערכת הפעלה אינטואיטיבית אני מערכת סגורה. ובאמת גם מתוכי איך שאני מתנהלת מול הלקוחות שלי, אני מתנהלת ביושרה, אני מאד ברורה להם מה כן ומה לא. וזה כפתור אחד לא צריך להסתבך.
עוד נקודת ציון הייתה כאשר עשיתי ברטר עם עסק מקומי, בתקופה שהחלטתי שאני לא עושה ברטרים יותר. ואני זוכרת שדיברנו ואמרת לי " את אוהבת את המוצר, את דלוקה עליו, את מוכנה לעשות עליו ברטר". אז הבנתי את זה על עצמי,  הבנתי שאפשר להיות "דלוקים" על עסק ומבינים את ההבדל בין העסק הזה לבין יתר המתחרים שלו, אני מבינה לגמרי את ההבדל והרבה מהעסק הזה מתבסס על האישיות של הבן אדם שעומד מאחוריו.  אז הבנתי שאפשר "להידלק" ולחשוק במותג, שהוא הרבה מעבר למוצר שמקבלים, שיש שם אישיות שהיא קריטית בתהליך הקנייה.
והנקודה השלישית.כשהזמנתי את הגלשן שלי
רציתי גלשן, ויצאתי מנקודת הנחה שאין לי כסף לגלשן עבודת יד. כלומר משהו בחינוך הכלכלי שלי מול עצמי לא באמת פרגנתי לעצמי עד הסוף את היקר ביותר. כל ההכרות והחינוך שלי עם לים הוא דרך חבר טוב , ורציתי שהוא יבנה לי גלשן , אבל חיפשתי גלשן יד שנייה מסין, והתפתחה ביני לבינו שיחה ומצאתי את עצמי אומרת לו שאני הכי הכי רוצה שהוא יבנה לי אבל ״אין לי כסף לזה ״ ותוך כדי שאמרתי, פתאום שמעתי את המשפט הזה שהרבה לקוחות אומרים לי. ואז הבנתי שאני תמיד אחשוק בגלשן שהוא יבנה לי לא משנה איזה תחליף אני אמצא. ואז גם אמרתי לו פאק-איט אני רוצה שתבנה לי גלשן.
דרך העסקים שמסביבי, דרך האהבות שלי למותגים אחרים הבנתי את עצמי, הבנתי שאוהבים אותי בזכות מי שאני ויבחרו בי בזכות זו."
צילומים של נעה זני לפרויקט גלישה

מה זה עצמאות עבורך?
"אחרי הלימודים בבצלאל פתחתי עוסק מורשה כי הייתי מצלמת מלא פילם ומדפיסה תמונות ורציתי שהצילומים שלי והאומנות שלי יהיו הוצאה מוכרת וככה פתחתי עוסק מורשה. משם המשכתי לעבוד, ותמיד עבדתי, צילמתי אירועים ואחר כך משפחות ועסקים אבל זו לא הייתה עצמאות. הרגע בו הרגשתי עצמאית בעסק, כלומר בעלת חופש להוביל את העסק כפי שאני רוצה ומתי שאני רוצה הייתה לפני יותר משנה.
הזמנו כרטיסים לחופשה בפריז . רציתי לנסוע לפריז עם כסף ביד, רציתי כסך מזומן שיהיה לי לבזבוזים. אז ארגנתי יום צילום. והרווחתי מלא כסף ביום הזה. הרגשתי אני יכולה לייצר כסף, שאני יכולה לחולל את זה בעצמי, יש לי כלים להניע תהליכים, פשוט יכולה לייצר את ההכנסה שאני מעוניינת בה."

התחביב החדש






אחד הדברים שתמיד מלווים אותך, זו התשוקה לפנאי ולתחביבים שלך, אני יודעת שאם היומן מלא ואין זמן לים את ממש הופכת להיות חולה, אז איך משלבים בין החופש לעבודה? בין העבודה לפנאי ומשפחה?
"מבחנתי להצליח זה שהתמרון הזה יעשה בצורה שלא גוזלת מחיר יקר מידי. אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר, אני קונה אחלה זמן ואחלה חיים. אם החיים הם מותג אז אני מרגישה שאני משתדלת בתור תפיסת חיים ליהנות, לקנות ממה שאני אוהבת, להשקיע במקומות שאני אוהבת, אני לא מחפשת את סוג ב'. יש ימים של עבודה שחורה ומייגעת ומשעממת,ואז את אומרת די! לא רוצה יותר! אבל יש לי מזל שאני באמת עובדת בדבר שאני אוהבת. כשאני מרימה את המצלמה זה מטעין אותי, כל עוד שאני עוסקת במשהו יצרתי, זה מזין אותי. הבנתי שאפשר לפתוח יומן ולקבוע ימים קבועים שבהם אני משקיעה בעצמי. וזה לא בא על חשבון העסק- בגלל שאני מבסוטית ויש לי מצב רוח טוב אז אני הרבה יותר ממוקדת והדברים רצים הרבה יותר מהר. הרבה יותר טוב . להכריח את עצמי לשבת ולעבוד, פשוט לא עובד לי."
צילום נעה זני

היה רגע מכונן בעסק?
"כשאדווה ברונר, שהיא לקוחה קרובה ואהובה, התקשרה אלי ערב אחד ואמרה לי ״את חייבת לבוא מהר מהר אני רוצה להראות לך משהו באטסי״. באתי, והיא הראתה לי גרפים פנימיים בחנות שלה באטסי. ראיתי במו עיני שכמות הכניסות קפצה מעשרות כניסות בשנה ,למאות כניסות באותו יום שהיא העלתה את הצילומים שעשינו יחד. זה היה רגע שיכולתי לראות בצורה ויזואלית ,את הפריצה שהיא עשתה. תמיד ידעתי שאני עושה טוב אבל כשראיתי שיש לצילומים שלי השפעה עסקית, ראיתי את זה גרפית, זה חיזק את העבודה הסינרגטית שאני עושה עם לקוחות. זה היה חיזוק לדרך שלי.

צילומים של נעה זני לאלבום החדש של רוקפור
טיפים לבעלות עסקים?
מרגישה שלנשים הרבה פעמים התהליך הוא מאד מאד מבלבל כי אנחנו מפענחות ומנסות לתרגם כל דבר קטן שקורה בחיים שלנו, חופרות מה שנקרא, ובתור עצמאית שתמיד אמרתי לעצמי לא להתעסק בהשוואות. למרות שעשיתי את זה וזה סתם היה גוזל כוחות וחבל. במקום זה חשוב להתרכז באמת פנימית. לא לשקר, לא לחרטט, לא לעשות כמו אחרים, זה משעמם שכולן עושות את אותו דבר. תרגשי את עצמך. הגעת להיות עצמאית, יש לך משהו לתת לעולם, תמצאי אותו. זה דורש אומץ, להיות בקשר עם עצמך כל הזמן, להפסיק להאשים אחרים במה שאת לא עושה. אני בתור אמא ובתור נעה זני אין לי אל מי להפנות טענות, ולהאשים. תמצאי לך מנטורית, תמצאי משהו שעוזר לך, תזיני את עצמך רוחנית, נפשית, תפתרי את הפלונטרים. לפחות תדעי שהצלחת להשמיע קול בעולם. וכל מי שעוסקת ביצירה יודעת כמה זה שווה את זה. אני אישית, עברתי מתחושה" שאין לי זכות להתקיים בעולם הזה" ולכן ״אהיה בשקט ולא אפריע״, לתחושה ש  "בואינה יש לי מה להגיד, יש לי מה לתרום, יש לי מחשבות משלי ואני אגיד אותן אני לא מתביישת."
מאמינה באמונה שלמה שלכל אחת יש את זה, זה לא שאני מיוחדת."
צילומי אופנה של נעה זני



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה