יום שלישי, 25 ביוני 2013

שמה מותק על כולם- ראיון עם הדס הול


אם אתם רוצים לעצבן אותי תסקרנו אותי. אני חייבת לדעת הכל, חייבת לגלות את כל הפרטים, אני חייבת לאחוז בכל התשובות, אני לא נחה עד שאני פותרת את החידה.

לפני כארבע שנים, כשנועה בתי נולדה, נפתחה תעלומה. זו הייתה הפעם הראשונה שהתגלגלתי לאתר של "מותק" וגיליתי עולם, הרגשתי שמבינים אותי, הרגשתי שבא לי להיות חלק ממנו. מאז אני מרגלת בדריכות אחרי כל צעד של הדס הול, או כפי שאני ורבות נוהגות לכנות אותה: מותק הדס הול.

מה סוד הקסם של המותג שובה הלב? איך יוצרים מותג כל כך שונה ומיוחד? למה דווקא הוא מצליח כל כך? איך מותג אחד מעז לעשות ההפך מכולם? איך אישה אחת מצליחה להטריף כל כך הרבה אימהות וילדים? איך?

אז לרגל אירוע "עכשיו אני" ביקשתי מהדס להשתתף בפאנל ולספר לנו "איך?"

הדס הול (44), אמא של מיה (17), נשואה לדיויד, התחילה לתפור עוד כילדה כאשר אמא שלה לימדה אותה איך לתפור במכונת תפירה. "אני לא גנדרנית אבל תמיד הייתי תופרת לעצמי את הבגדים, בתיכון הייתי מעצבת לכל החברות שמלות ומתגנבת לחפש שאריות בדים מאחורי ראש אינדיאני". אבל את הדרך של המותג "מותק" כפי שאנחנו מכירים החלה רק אחרי שבתה נולדה לפני כשבעה עשרה שנים.

איך נולדה "מותק"?

"היה לי חזון לבנות עולם מיוחד לילדים, קונספט ייחודי של בגדים שנתפרו ועוצבו במיוחד לילדים, עם חן וקסם של ילדות ולא בגדים של גדולים רק במידות קטנות. משהו שהוא ילדותי ומגניב, שירגישו שהשקיעו בהם ובמחירים שכל אחד יוכל להרשות לעצמו. מותג שיראה מותק ושילדים יזהו שהם לובשים מותק. כאשר מיה נולדה לא היו לי בגדים שאהבתי להלביש לה, אז תפרתי לה. אז לא היו בגדי ילדים מעוצבים ומהבגדים שתפרתי לה התפתח "מותק". המוצרים הראשונים היו הבובות שלי ואביזרים ובהמשך הגיעו קולקציות הבגדים".

מה החלום שלך?

"שאני אוכל להתפרנס מזה. שאמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ושזה לא יתקלקל".

רגע שהרגשת שהצלחת?

"הרגעים האלו באים כאשר אמא מספרת לי שהילדים מזהים שזה "מותק". ברגעים אלו אני מרגישה שהצלחתי ליצור קונספט, קו מזוהה ולא צריך להסתכל על התווית בשביל לדעת שזה "מותק". רגעים אלו הרבה יותר משמחים ומרגשים אותי ממכירה מוצלחת."

בשנה האחרונות עשית שינוי, פתחת חנות וצמצמת באופן ניכר הפצה לחנויות. למה?

"הרגשתי שעבדתי מאד קשה, שהעבודה הרבה הרחיקה אותי ממה שאני הכי אוהבת לעשות - לעצב ולפגוש ילדים והורים. הרגשתי גם שאני יכולה אחרת כי העבודה הקשה הזו לא מתגמלת והחלטתי לעשות מעשה. להפסיק לשווק לחנויות ולפתח פלטפורמות למכירה ישירה לצרכן. אז הקמתי חנות ואתר מכירות מה שמאפשר לי לעבוד טיפה פחות קשה ולהיות הרבה יותר גמישה עם המחירים ללקוחות שלי כך שכולם מרוויחים. היום אני מברכת על ההחלטה, שנה השקעתי בחנות והיום אני מרגישה את הפירות.

אחת לכמה שנים אני רגילה לעשות "התאבדות" עסקית, כלומר להגיד על החיים ועל המוות מה שיהיה יהיה ופשוט לשנות ולקפוץ למים. אני לא לוקחת שום דבר מובן מאליו ואני מפחדת ולכן הרבה מההחלטות שלי אני מרגישה אותן כ"התאבדות". הפחדים והחששות מחזיקים אותי ערנית, מחדדים אותי וגורמים לי לעשות הכי טוב שאני יכולה. אני לא שאננה לאף פרט ואני חושבת שזה מרכיב חשוב בעסקים".

כל כמה שנים "התאבדות" למה?

לא אוהבת שדברים עומדים. אני צריכה כל הזמן אקשן והתרגשות. כל הזמן פרויקט כדי להיות בדרייב ועשייה, וחשוב לי גם שזה יהיה ב"מותק" כי הוא חלק מרכזי ואהוב בחיים שלי. אם אני מסתכלת אחורה, אני רואה כל כמה שנים את השינויים והפרויקטים שאני עושה במותג, אם זה היה להתפתח לקולקציות בגדים, לשווק לחנויות או לפתוח את החנות ולהפחית חנויות".

איך עושים את זה כך שזה לא באמת יהיה מסוכן לעסק?

"את חייבת לראות את היכולות שלך ושל העסק בכל רגע נתון ולדעת מה את יכולה לסכן ומה מסוכן מידי. אני למדתי להקשיב לבטן. כאשר ניגשים למשהו חדש יש תחושה פנימית. אם זה טוב, זה על ההתחלה טוב ואם לא, מרגישים את זה. למדתי שכאשר הבטן מאותתת לנו שזה לא טוב צריך להתרחק. מעבר לכך לא צריך לפחד, נהפוך הוא, צריך להעז - ככה אני מאמינה וזה מוכיח את עצמו".

ומה את מתכננת לעתיד?

"תמיד עובדת על העתיד אבל מספרת על ההווה, על חלומות עובדים וכאשר הם מתגשמים אז נולדים לעולם בפומבי".

רגעים של אכזבה?

"יש רגעים של אכזבה. אני עובדת מכל הלב ותמיד תמיד נותנת עד הסוף. אני נותנת אמון מלא באנשים ולא תמיד כל זה חוזר אלי וזה מאכזב. זה לא נעים אבל לשמחתי זה לא קורה המון. אני יודעת תמיד שיש עליות וירידות וכל עונה יהיו אכזבות אבל מסתכלת על התמונה הכוללת ומשתדלת שלא יהיו ואם יש, מקבלת באהבה."

 
אחרי כל כך הרבה שנים (ולרבות שעוד יבואו) יש לך מוסר השכל להעביר הלאה?

" - לדעת להתמקד, לדעת שאת עוסקת מה שאת עושה הכי טוב. לדעת לוותר על דברים לא רלבנטיים ולהתמקד אך ורק במה שאת ספצית

- לעבוד הכי קשה

- לקבל באהבה מהמורות בדרך. נקודות הלמידה הכי טובות וההחלטות הכי טובות שעשיתי היו ברגעי שפל, כשמרגישים שדורכים עלייך ואז קופצת התובנה "לי זה לא יקרה" ועושה שינוי בהתנהגות. מעולם לא הייתי אשת עסקים אסרטיבית ולמדתי זאת דרך רגעי השפל, למדתי אסרטיביות במיטבה ברגעי השפל".

מה עוזר לך לקבל החלטות?

"אני מוקפת באנשים מקסימים - דיוויד ומיה, ענת שעובדת איתי, חברות מאד טובות שעוזרות, החל משיחות עידוד טלפוניות וגם בענייני טעם. מאד מאד מתייעצת ומאד לומדת מהלקוחות שלי. מקשיבה ללקוחות וזה מאד חשוב. אני אף פעם לא מבטלת, אלא לוקחת את המשובים שלהם כיסוד לעבודה. בדברים הכי בסיסים אני מקשיבה להם, בגזרות ובכל מה שהם מספרים לי. תמיד בזכות זה אני עושה שינויים מקולקציה לקולקציה וזה מוכיח את עצמו לאורך השנים."

עם איזה כלים שיווקיים את עובדת היום?

"היום האינטרנט זו הפלטפורמה הכי מהממת. אוהבת פייסבוק, אינטרנט ומיילים אלו כלים שעוזרים לך לשווק את העסק שלך בחינם, ללא תיווך של מנהל או יחצ"ן. בעלות מינמלית של קו טלפון ואינטרנט אתה יכול לשווק בעצמך. אני אוהבת את התגובות שאני מקבלת על העבודות שלי, התקשורת הישירה מול לקוחות מלמדת אותי ומספקת אותי. צריך להשקיע בזה שעה – שעתיים ביום עבודה אבל זו הדרך הכי אפקטיבית היום. לא כתבתי פלייר מאז אמצע שנות האלפיים. פעם הייתי עושה פלייר בדואר היום אין מצב שאני עושה את זה. הדבר היחיד שאני אדפיס זה גלויה לקטלוג".

הדס, אז מה? איך עושים את זה "מותק" בתחום שהוא לא ממש מותק?

"אני החלטתי בתחילת הדרך שככה אני הולכת לעשות עסקים. אני לא מוכנה להיכנס למשהו שהוא לא בטוב או בכיף. אני בקשר מצוין עם הקולגות שלי, עם הספקים ועם הלקוחות ועובדת מהנשמה עם כל הלב. עושה שזה כן יהיה מותק ומשתדלת לבחור רק את המלחמות הנכונות".

אם לא היה את מותק אז מה היית?

"בטח הייתי פועלת. אני אוהבת לעבוד עם הידיים ומה שבטוח בטח לא הייתי עובדת היי – טק."
 
הדס תתארח בפאנל נשים מצליחות משתפות באירוע הקית שלי "עכשיו אני" 20.7.13. ההרשמה בעיצומה נותרו רק עוד כ- 20 מקומות! מהרו להירשם, כל הפרטים בקישור
 
 בנוסף אני שמחה להזמין אתכן לקרוא ראיון איתי לרגל האירוע שאיילת לנדאו (מלבד היותה בלוגרית אהובה במיוחד אין שום קשר משפחתי ) על נשים, יזמות, עסקים והצלחה. מוזמנות לקישור