יום חמישי, 14 בפברואר 2013

הבאתי פתק מהבית

כאשר התחילו ההודעות והטלפונים להגיע מהלקוחות והקולגות חייכתי לעצמי והבנתי שכנראה המצב באמת חמור. לפני מספר שבועות, תוך כדי שני מחזורים חדשים של הקורס שלי, תוך כדי סדנאות ולקוחות, נפלה עלי שפעת קשה. הרגשתי כל כך רע שהייתי בטוחה שאני לא אשרוד עוד יום אחד ובטח הרופאים האלו לא מבינים על מה הם מדברים כי אני ממש אומללה וסובלת.

ממש כמו 7 השלבים של האבל בהתחלה הייתי בהכחשה ועוד ניסיתי לשמור על שגרת חיים ועבודה, מהר מאד הבנתי שזה לא יעבוד ואני, הגוף והמשפחה חייבים לנוח כדי שזה יהיה מאחורנו. אז נחתי, אז התקשרתי מידי יום לאמא שלי שתבוא לטפל בי, בעלי, בבת שלי, בכביסה שלי, במקרר שלי, כל יום! תודה על זה אמא!

למה אני מספרת לכן את זה? בעיקר כי כאשר נחתי, החלמתי, נעמדתי על הרגליים, חזרתי לעבוד, טיפלתי בבהולים ועד רגע זה - לא עשיתי שיווק לעסק שלי בכלל! כל התכניות, הסדנאות, הרעיונות, השיתופי פעולה נקברו במחברת שולחן העבודה. השיווק של העסק שלי דמם! כל כך דמם שאמרתי לכן שכולן התקשרו, למה אין פוסטים? למה את לא בפייסבוק? מה קורה איתך? הכל בסדר? את בחיים.

להגיד לכן שזה היה קל? זה לא היה קל. אבל הזכרתי לעצמי מה שאני כל הזמן מספר ללקוחות שלי. אנחנו צריכות להיות יותר סלחניות כלפי עצמנו, אנחנו חייבות לזכור שתוכניות לא תמיד יוצאות לפועל וכל מה שאנחנו יכולות לעשות הוא הטוב ביותר.

 במירוץ אחרי הצלחת ושיווק העסק אנחנו לפעמים שוכחות שזה צריך להיות כיף, שאנחנו עושות את זה מתוך תשוקה ובחירה וממש לא מתוך כפייה. ואם נעשה את זה מתוך כפייה זה פשוט לא יעבוד.
אז בימים אלו אני כבר חוזרת לעצמי, מגלה שהמון נכסים שיווקים שלי הוזנחו ואחרי שאני מתבאסת, בדומה לכך שחוזרים מחו"ל ומגלים שלא השקו לכם את העציצים. מביאים מים, מילות אהבה ומטפחים את העציצים שוב. אז אני על זה!

אני רואה את זה אצל לקוחות שלי, אני גם לצערי רואה שבסביבה שלנו מטפחים את תחושת הפחד וההפחדה. "אם לא תעלי סטטוס בפייסבוק העסקי מידי יום העסק שלך לא יצליח" או "אם לא  תעשי ככה וככה את פשוט לא תצליחי". נו באמת? נו באמת!

אנחנו באמת באמת באמת הכי בעולם רוצות להצליח, אז אני אגלה לכן שיש יותר מדרך אחת להצליח אבל הדרך הטובה ביותר והכייפית ביותר היא לשווק ולעבוד מהבטן, מהלב, מהתשוקה! לקוחות שלנו, כמו חברות שלנו יעדיפו לשמוע מאיתנו משהו מרגש, משהו אמיתי, משהו שנעשה מתוך תשוקה וחיוך מאשר לשמוע מאיתנו מידי יום משהו שמריחים את החרדה, את החובה.

בימים אלו אני מעבירה לקבוצות של נשים מופלאות את קורס השיווק. אנחנו לומדות באמת המון דברים חדשים. אני  לא מתביישת ומלמדת אתהרף הגבוה ביותר לשיטתי! ואנחנו לומדות המון. אבל השפע הזה לפעמים יוצר תחושה שאני חייבת את כל הזמן אתמול אחרת לא אצליח. אנחנו באות עם הראש לתוך הקיר, כמו מסע טירונות של גולני. למה? תשימו לב גם אתן, שפע היועצים והכלים והקולגות שמספרות סיפורי גבורה... יוצר אצלנו תחושה של "חייבות גם ועכשיו ובכח".

שיווק זה תהליך, שיווק זה לנשום, אנחנו לפעמים יכולות לצאת לריצה או למרתון ולהתנשף אבל אנחנו גם צריכות לפעמים לנשום מהבטן נשימות עמוקות ומרגיעות. אז הייתי חולה שלושה שבועות ושרדתי לספר שהעסק קיים, שאני עדיין יודעת ויכולה לעשות כל מה שעשיתי קודם, שאם עשיתי את זה לפחות פעם אחת אני יכולה לעשות את זה שוב, שאלו היו רק שלושה שבועות ויהיו עוד כאלו בעתיד. נשרוד ונצליח גם איתם.

קחו ממני פתק "מהרופא" ויש לכן גימלים ומנוחה לשעת הצורך, כי לפעמים... אנחנו לא! במקום להילחם ולפחד ולהילחץ. תנשמו מהבטן. תזכרו שבאתן לעצמאות מתוך אהבה ותשוקה ובעסק הזה לא יהיה פחד וחרדה!
בהצלחה!
והכי חשוב... תהיו בריאות ותרגישו טוב!