יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

ציפור הנפש

עוד כשהייתי ילדה קטנה שמרתי על פסון. כלפי חוץ הייתי אש ותמרות עשן, לחמתי, נאבקתי, עמדתי על שלי, מרדתי וירקתי אש לכל עבר. אבל בבית הקליפות היו מתקלפות לאט לאט והייתי ילדה קטנה ורגישה. למדתי לשמור על הרגשות שלי בפנים כדי לא להיות עוד יותר פגיעה, למדתי לעטות שריון ולשחק אותה קשוחה.

אחד הסיפורים המוכרים של ילדותי (ורוב הסיכויים שסיפרתי אותו פה כבר פעם) הוא המריבה הגדולה עם מיקי. בכיתה ב', מיקי "החזק" של הכיתה הציק לי. זה היה יום שישי חורפי ואני זוכרת שראיתי את אבא שלי בחנייה. רצתי אליו והדמעות פרצו ממני. בין היבבות סיפרתי לו שמיקי הרביץ לי ואפילו נתן לי אגרוף בבטן (זה היה השיא מבחינתו - עד הבטן!). אבא שלי ראה את הילדה הקטנה שלו, הבלונדינית כחולת העיניים מייבבת וכל האלפא שלו יצאו למסע נקמה. הוא שלח אותי הביתה, נכנס לאוטו כמו אביר ומיהר לבית של מיקי. אני עליתי לאכול צהריים, אנחנו מחכים ומחכים ומחכים שאבא יחזור. הוא נכנס בדלת, עם מבט כועס. התיישב בשולחן ואמר "מיה, בפעם הבאה שאת קורעת ילד במכות אל תשלחי אותי לבית של ההורים שלו!"

מתוך- this is glamorous
באמת שכחתי לספר לו שמיקי הצטער על הרגע שהוא התעסק איתי, הוא חזר חבול ומוכה לבית ואמא שלו, שהייתה בדרך לצעוק על אבא שלי, הופתעה למצוא אותו בפתח הבית שלה. היא אמרה לו "אתה באת להתלונן אצלי?! תראה מה הבת שלך עשתה לבן שלי!!!".

במשך שנים היה פער עצום בין החיצוניות הקשוחה שלי לרגישות הפנימית שלי וככל הנראה עד היום זה מלווה אותי. למדתי במהלך השנים, בזכות החברות המעולות שלי, לגשר בין השניים ולהגיע לאיזון. הרי המקור של "כל האש הזו" מגיע ממקום מאד רגיש, מקום שמאד מפחד להיפגע ולהיות פגיע. הבנתי שאני חייבת להקשיב יותר לעצמי, לבחור את התגובות שלי אבל בעיקר ללמוד להקשיב לעצמי. דרך ההקשבה אוכל להתחזק, דרך ההקשבה אוכל ללמוד מה טוב לי, דרך ההקשבה אוכל פחות להיפגע ובטוח שאוכל לחוות את החיים ממקום טוב יותר.

אנחנו לוקחות על עצמנו להיות חזקות, להצליח, להראות לכולם. אנחנו רוצות להוכיח לעצמנו שאנחנו רציניות ומקצועניות, שאנחנו מחוספסות ותמיד בשליטה. אני פוגשת את זה מסביבי, בעיקר אצל הלקוחות שלי. אלו שעומדות לפני פתיחת עסק או לפני מהלך גדול. ברגעים האלו אנחנו משתיקות את הקול הפנימי ומתרכזות בחיצוניות, במעשים, בהתקדמות, בתוצאות.

אבל זה לא עובד ככה. בכל אחת מאיתנו יש ציפור נפש, יש לנו מגירות מגירות ואנחנו לא יכולות להשתיק את הקול הפנימי, אחרת הוא ישתיק אותנו. אנחנו לא יכולות להתעלם מהפחדים, מהפחד להצליח, מהפחד להיכשל- מה יגידו עלי? אם אנסה ולא אצליח איך ארגיש מול אחרים? מול עצמי? מה זה יעשה להערכה העצמית שלי? אנחנו לא יכולות להתעלם מהתשוקות, מהחלומות, מהדברים שעושים לנו טוב ומהדברים שממש לא עושים לנו טוב.
זה שיח מפחיד, אנחנו חושבות שיהיה לנו הרבה יותר קל בלעדיו אבל זה ממש לא כך. ממש כמו בסיפור, אנחנו צריכות למצוא את המפתחות למגירות, ללמוד איזה מפתחות עוזרים לנו וללמוד להשתמש בהם.
המפתחות שלי אלו החברות שלי, איתן אני מרגישה נח לחלוק, לשתף, להיות פגיעה ואוטנטית לדבר על הכל ולדעת שהן יעזרו לי לראות את הדברים. אני למדתי גם להנחות אותן, להגיד להן מה אני צריכה עכשיו... תמיכה, חיזוק או ליטוף מנחם.

מתוך this is glamorous
המפתחות שלי הם גם החלומות שלי, הם תמיד מראים לי את הצפון ואת הדרך הביתה, הם תמיד מזכירים לי למה, למה יצאתי לדרך וכמה עוד יש לי לחוות... אז קדימה ממשיכים!

התהליך הזה, השיח הפנימי, ללמוד להקשיב לפחדים, לרגשות ולמגירות הוא חלק קריטי מהתהליך "המעשי". כחלק מהגדילה של עסק גם בעלת העסק צריכה לגדול איתו, צריכה ללמוד לחיות עם ציפור הנפש שלה, ללמוד איך צומחים ביחד, איך מגשימים חלומות יחד, באנו לעולם ביחד וכל מה שנעשה נעשה יחד.
אני אוהבת ספרי ילדים, אבל עוד כילדה "ציפור הנפש" היה חביב עלי. כאמור כילדה רגישה הצלחתי להבין מגיל צעיר שאנחנו חווים יותר מרגש אחד ברגע נתון.

האתגר הגדול שלנו בחיים הוא לחוות מספר רגשות בו זמנית. אנחנו יכולות להיות נרגשות ומאושרות ממהלך עסקי אך באותה נשימה מפוחדות ולחוצות. קשה לנו להכיל רגשות אמביוולנטים, ואם תחזרו לנקודות "המשבר" תגלו שהיה שם סל של רגשות. כדי ללמוד להכיל אותם יחד שוב, אנחנו צריכות להקשיב לה... לציפור הנפש... היא תלחש לנו מה היא צריכה, מה יעזור לה עכשיו ואנחנו נקבל מהשיחה הזו עוד מפתח לעתיד.

5 תגובות:

  1. מקסים
    והסיפור על מיקי קורע

    השבמחק
  2. מקסים, מהכרות איתך מיקי בטח מצטערת על היום שהחליט להתעסק איתך....

    השבמחק
  3. מקסים ומעורר השראה בדיוק כמו הספר המקסים ציפור הנפש, ומהכרות איתך בטוחה שמיקי מצטערת עד היום שבכלל החליט להתעסק איתך.....

    השבמחק
  4. ריגשת אותי... בכל אישה חזקה מסתתר גוזל קטן ורגיש :)

    השבמחק