יום חמישי, 19 באפריל 2012

גיבורת התקומה

אני יודעת מעט מאד על התקופה של סבתא שלי בשואה. בגיל מבוגר יחסית גיליתי כשלושה סיפורים מחרידים וזהו. סבתא שלי מעולם לא דיברה על המלחמה. את חלקי הסיפורים שמעתי מאבא שלי שגם הוא נותר סקרן.
כאשר נגמרה המלחמה סבתא שלי  הגיע לארץ לקיבוץ גן שמואל, לאחותה הגדולה. כל בוקר פעמון ההשקמה היה מחזיר את סבתא שלי למחנה והיא לא עמדה בזה יותר. היא נסעה לתל אביב לבית החלוצות.



סבתא ואבא


 שם לימדו אותה מקצוע, היא למדה לתפור והחלה לתפור שמלות לגיברות של תל אביב והאזור. התפירה העניקה לסבתא שלי חיים. היא החלה להרוויח כסף, היא החלה לצבור לקוחות והערכה, היא החלה לסגל שיגרה וערך עצמי.
עם המשכורות הראשונה אחרי המלחמה סבתא שלי הלכה וקנתה לעצמה שעון.


בעצמה! לא קיבלה מתנה! לא חסכה! היא החליטה לשוב לחיים עצמאיים, היא החליטה לשוב לחיים! היא החליטה לדאוג לעצמה! והכל דרך התפירה.
את סבא שלי היא הכירה דרך לקוחה ועד מהרה היא נישאה, הפכה לאם והפסיקה לעבוד כתופרת. כמה חודשים אחרי כך גם אבא שלי הצטרף לסיפור.

סבא, אבא, סבתא ודודה


אבא שובב
היום היא מספרת לי  שהיא התחילה הכל מאוחר, היא התחתנה מאוחר, ילדה מאוחר ועשתה הכל מאוחר.
 וזה מצחיק אותי... סבתא יקרה את בת ,94, יש לך שני ילדים, חמישה נכדים שלוש נינות ומה עוד רצית להספיק פה?

אני הנכדה היחידה של סבתא שלי, מוקפת בבנים, מיהרתי לבקש את השעון. לא את התכשיטים, לא את המעילים היקרים, לא הסרוויס ואת כל הפריטים היפים שצברה במהלך השנים פה. את השעון שמזכיר לי שסבתא שלי הייתה ותמיד תהיה גיבורה. הוא מזכיר לי שאפשר הכל, שקודם כל לעצמנו, שאנחנו חייבות קודם כל לעצמנו.
סבתא אוהבת אותך
את החוש הומור שלך
את הסלט ביצים שלך
 את חוש ההישרדות שלך
 ואת העניים היפות שלך




5 תגובות:

  1. איזו אישה- סבתא יש לך..! יפייפיה, חכמה, והשעון..סימלי מכל הבחינות. מקסים

    השבמחק
  2. איזה יופי של פוסט

    השבמחק
  3. מדהים כמה את דומה לה, מקסים!

    השבמחק
  4. מיה יקרה
    הצלחת לרגש אותי מאוד מאוד
    זכית מכל הבחינות
    סבתא היא מקדש, פנס ומצפן

    השבמחק
  5. מקסים ומעורר השראה, ואת דומה לה!

    השבמחק