יום שלישי, 21 בפברואר 2012

הנבחרת

השעה 9:00 בבוקר, לפני כחודש וחצי , היום הראשון של הקורס מכישרון גדול לעסק גדול. הן מגיעות לאט לאט, כל אחת מוצאת מקום מסביב לשולחן. מוצאת חברה עם הספל קפה והעוגה ביד ומחכה בצפייה שהקורס יתחיל. גם אני. נרגשת, רוצה לראות את הפנים שלהן, רוצה לשמוע אותן, רוצה מאד שיצליח!
היה לי ברור שאני הולכת לעבור איתן יחד ועם כל אחת תהליך. היה לי ברור שהוא הולך להיות מאד מאתגר ושזו תהיה הצלחה. הכלים, השלבים, השיטה, המשימות- הייתי בטוחה בכולם! ידעתי שכל אחת תצא עם חשיבה שונה על העסק שלה, שכל אחת תקבל כלים ורעיונות, משב רוח מרענן וצידה לדרך. אבל לא הסתפקתי בזה. רציתי נבחרת של נשים מופלאות, נשים מוכשרות מתחומים שונים, שיחד הכח שלה שווה יותר. שכל אחת מביאה את עצמה ועולמה לידי ביטוי והתמהיל שמתקבל מרגש ומשנה את עולמה של כל אחת.
ללא ספק זו משימה מאתגרת. משיעור לשיעור הרגשתי שאני על המסלול הנכון!

עינת הייתה הראשונה שהפתיעה אותי, היא יזמה את "הכח המשותף" הראשון. במקום שנלך לחפש נשים שמוכנות לשתף פעולה לקבוצות מיקוד, כל אחת תתרום מספר חברות ונעשה סבב בין החברות זו של זה!!! רעיון נהדר, הייתי מופתעת ושמחה ועוד יותר שמחה שגיליתי שהנשים שיתפו פעולה.


פעם בשבוע קיימתי שעת קבלה טלפונית, זה היה המקום לשאול שאלות, לעדכן בהתקדמות וסתם לשתף. בשעות הקבלה גיליתי שהן עובדות יחד! שהן נעזרות זו בזו בשיעורים, שהן משתפות ותורמות מהזמן שלהן לחברות שהכירו כמה ימים קודם.

השבוע נפגשנו לשיחת איחוד. התקבצנו שוב לאחר כמה שבועות הפסקה להתעדכן, להתייעץ וסתם לראות את הפרצופים האהובים שוב. נטע בעלת החנות הקסומה "שיינדלע" (שלפי התמונות תראו שכזו חנות עוד לא ראיתן!!!) התנדבה לארח אותנו, הכינה לנו שולחן טעים ערוך על כלים מפעם, מכל מיני מדינות ומתקופות שונות. אני הגעתי על תקן אורחת, ורק כי יכולתי גם איחרתי בכמה דקות! הפעם אני אחזיר להן!
אז זהו... שהן גם החליטו להחזיר לי ולאורך כל המפגש התלוצצו על המדריכה! באהבה וחוש הומור הן הרסו אותי מצחוק!

אז גיליתי שחלק התחילו לעבוד יחד, גילנו שכל אחת התקדמה, כל אחת בקצב שלה, שלכל אחת יש קשיים ואנחנו יחד יכולות לעזור, לעודד, לתת דעה, לתת עצה, לעור דיון, לענות מתוך הבנה, לחדד מתוך הכרות- וזה כי אנחנו הנבחרת!!! איזה כיף!!! איזו נבחרת!!!

בלי לדאוג שסיימו את שיעורי הבית, בלי לדאוג ללוחות זמנים, פשוט לשמוע מה עובר עליהן. פשוט לשמוע אותן כבר מבשילות, כבר מדברות אחרת, כבר יודעות איך ומה וחלק רק מחפשות את הזמן והתזמון הנכון.

וככה  בין צחוק ולניחום, בין סלט לקאפקייף הדליששס שירדן הכינה לנו, התאפשר לויקי למצוא לי כמה תמונות נפלאות. תמונות של נשים מגונדרות, רק נשים, יושבות להן יחד. כמה אני סקרנית  לשמוע על מה הן דיברו, מי אהבה את מי, מי חברה שלי מי אבל ברור שכולן "נבחרת" .


 הזמן ברח מבלי ששמתי לב, הגיעה השעה שהילדים חוזרים הביתה ולפני שהספקתי לעשות צילום נבחרת משלנו כולן הלכו. אז נשארה סיבה להיפגש שוב...

תודה לכן! תודה לכל אחת ואחת מכן! אין זה מובן מאליו, האינטמיות, ההדדיות, הפרגון, האמונה שהעסק של כל אחת מאיתנו ראוי, מיוחד ומגיע לו הטוב ביותר! תודה לכן נבחרת החלומות שלי!




תגובה 1:

  1. את מרגשת כרגיל! ותמיד עם חוש הומור משובח..שילוב מושלם! הקורס שלך באמת שינה בי משהו, בחשיבה, בגישה, בעשייה.. וכמובן כמה מדהים לפגוש עוד נשים מוכשרות ויפות בעוצמות נשיות! מיה - את אחת ויחידה.. תודה לך על הכל! על שלא ויתרת לילדה הסוררת שבי..
    אוהבת את כולכן!

    השבמחק