יום שני, 19 בדצמבר 2011

דויד(ה) וגולית


הבוקר סיפרה לי לקוחה אהובה שראתה סרט מרתק על  הסכסוך באפריקה, בסרט ראיינו את קופי אנאן ומשפט אחד שהוא אמר החזיר  אותה למפגשים שלנו. "אנחנו כל הזמן עסוקים בתוצאות שאנחנו שוכחים את התהליך והוא החלק החשוב".

התהליך הוא באמת החלק החשוב, הוא המוסר השכל, הוא בית הספר שלנו, הרי התוצאות ישתנו כל הזמן. אנחנו כל הזמן נרצה יעדים חדשים, כל הזמן נרצה לגדול עוד, להתפתח ומה שיאפשר לנו לעשות זאת אלו "השיעורים" שספגנו מהתהליך.

"השיעורים" האלו משחררים את המחשבה שלנו וגורמים לנו לראות את העולם אחרת, הם מצליחים לשנות את התפיסה שלנו על עצמנו, על העסק שלנו ועל הסביבה בכלל.
מוקדש באהבה ללקוחה חכמה

הסוגיה הזו תמיד עולה, הסוגיה הזו מזדנבת לשיחה ומוצאת את דרכה פנימה בכל הזמנות- " אבל זו לא חכמה, הם כל כך גדולים ואני קטנה". "נו, מיה, מי ירצה לשמוע אותי, למי אכפת בכלל מה אני עושה". אנחנו כל הזמן מסתכלות על הגדולים, על מפעלי השיווק, אנחנו משוכנעות שככה צריך לעשות. שהם קובעים מה נכון ומה לא, שהם המודל לעסק ושיווק נכונים.

אנחנו כבר רוצות! נו... בואי נהפוך את הכישרון שלי לכסף! בואי.. אבל אז אנחנו מתחילות לעשות השוואה. מה עושים אלו, הענקים הגדולים, עם התקציבים המנופחים, עם המחלקות עתירות כח אדם ואנחנו נתקפות פיק ברכיים.

אז פעם אחת (ומקווה שלתמיד) אני רוצה להראות לכן כמה כיף, כמה טוב, כמה נפלא להיות דויד ולא גוליית.


אנחנו בעל הבית- לאף אחד אין את הזכות (או החוצפה) להגיד לנו לשנות את העבודה שלנו. היצירה שלנו, כפי שהיא, היא שלנו! אנחנו חייבות להישאר נאמנות לאמת שלנו, לאמירה שלנו, לתת את הביטוי לתשוקה. כמובן, שאנחנו צריכות להתייעל, לשפר, לחדד, לפשט, לראות את הרווח. אבל האמירה, היצירה- הן שלנו! ואין שום בוס בעולם שיגיד לנו שהיא לא ראויה או לא נכונה.

אנחנו פוגשות את הקהל- בעולם "הענקים" יש מחלקות שלמות שתפקידן לשמוע מה הקהל והשוק אומרים. הם חוקרים בכל דרך אפשרית, מנתחים ומסיקים מסקנות. ואנחנו... אנחנו פשוט פוגשות אותם. הם מלמדים אותנו הכי טוב, בלי מתווכים, כל מה שאנחנו צריכות לדעת. הם מצד שני, אוהבים לפגוש אותנו. הם אוהבים לאהוב את היוצרת. הם אוהבים לבוא איתנו במגע ונוצרת מערכת יחסים הרבה יותר חזקה ממערכת יחסים עם מותג אנונימי שאי אפשר לגעת בו.

אוהבים לשמוע עלינו-  ל"ענקים" יש משרד יחסי ציבור, צוות של אנשי מקצוע שדואג לחשיפה ותדמית של מותג בתקשורת כל הזמן. אנחנו רואות בזה איום. "כמה קשה יהיה עלינו לעבוד כדי להיכנס לתקשורת, וכמה דחיות כואבות אנחנו נקבל בדרך!" אבל אנחנו שוכחות שאנחנו מביאות איתנו בשורות חדשניות. שגם העיתונאים רוצים לפגוש את המעצבת, שגם הם רוצים לכתוב על דברים חדשים ולא רק על אותם מותגים כל הזמן. אם רק נשתחרר מהקיבעון הזה ונתחיל ליצור מערכות יחסים עם כמה עיתונאים ועיתונאיות נראה זה קל, די נחמד ואפילו מאד יעיל.

http://www.beadandbauble.com.au
תקציב זה גם חסרון- שאלתן את עצמכן למה "הענקים" משקיעים כל כך הרה כסף במקומות לא ברורים? למה הם עדין ממשיכים לשפוך מיליונים בפרסומות שאף אחד לא רואה? הגודל מחייב אותך לתקציב גדול, הגודל מחייב אותך להראות נוכחות, להראות לכל המתחרים ולכל השוק " הנה אני! אני פה! אני חזק! אני הכי גדול!". אני משוכנעת שלחלק מ"הענקים" נמאס להוציא תקציבי ענק במקומות שלעולם לא יחזירו את עצמם- אבל הם עושים את זה כי אין להם ברירה. לנו, כאמור ממש לא אכפת!

יכולת תמרון- אנחנו יכולות לקבל החלטה מהירה ולשנות את האסטרטגיה והתכנית של העסק תוך כמה שעות. בעוד אצל "הענקים" לוקח להם המון זמן, המון עוגיות ופרזנטציות כדי לנתח מצב ובטח ובטח להגיב אליו בזמן. כאשר השוק מאותת מיתון, צמיחה, שינוי- העסקים הקטנים יכולים לפרוץ בזריזות קדימה. עם חושים חדים ודרייב הם יכולים לנצח מהלכים בקלות- ממש כמו דויד וגולית.


אז זה כיף להיות עסק קטן! זה כיף להוביל את העסק שלך להצלחה! זה כיף ליצור לעסק שלך את התנאים להצלחה! ולהיות "ענקית"... לא כל כך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה