יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

איך להצליח ב- 6 שיעורים? באמת? אתם רציניים?


מאז שצפיתי בפרק האחרון של הסדרה "איך להצליח ב- 6 שיעורים?" יש לי גרד מעצבן בגוף. העובדה שכל הלקוחות שלי מתקשרות ושואלות אותי מה דעתי על הסדרה, רק מחריפה את הגרד. כל כך רציתי שזו תהיה סדרה טובה, פיללתי שזו תהיה סדרה שמציגה נקודות מבט שונות על הצלחה, שזו תהיה ביקורתית ורעננה- התבדיתי. לא רק שהתבדיתי אלא נותרתי רותחת כמו מטיף דתי ברחוב החלונות האדומים.

לפני כעשור, בעודי סטודנטית, הייתי מתגנבת לשיעורים של ברק בעלי באוניברסיטה. הוא למד פסיכולוגיה ואני הייתי מכינה לו את העבודות ולכן הצטרפתי גם לשיעורים שלו. אחד הקורסים המרתקים היה "פסיכולוגיה של המינים". הקורס למעשה מוכיח כמה עולם המחקר הוא גברי ומתעלם לחלוטין מהבדלים בין המינים.

המחקרים הרפואיים מבוססים על גבר לבן בשנות השלושים לחייו, כל מדדי הבדיקות, המכשור הרפואי, המתקנים הרפואיים מותאמים לפי מודל זה. (רק בשנים האחרונות יש שינוי ברפואה ומתחילים לראות את השוני, למשל התקף לב של נשים מלווה בסימנים שונים לחלוטין מזה של הגבר, אותם סימנים אשר מופיעים בפרוטוקולים של רפואת חירום!) בובות הריסוק, אשר לפי תוצאות המבחנים קובעים את גובה חגורת הבטיחות, כריות האוויר והנדסת הבטיחות באוטו, מבוססות על אותו מודל גברי. והרשימה עוד ארוכה. המדע בחר בחירה מודעת להתעלם מאתנו הנשים.

אז השבוע התאכזבתי לגלות שגם "מדע ההצלחה" בחר להתעלם מנשים ולשרטט מודל גברי, כוחני, תוקפני להצלחה. אחרי התכנית החלטתי לחטט קצת במאמרים ומחקרים אקדמאים ברשת ולדאבוני גם שם המציאות לא שונה. עשרות מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות מציעים לנשים מודלים גבריים להצלחה, שופטים אותנו לפי חוקים גבריים ובוחנים את הבחירות שלנו בעיניים גבריות, גם אם נשים חתומות על המחקרים.

אז החלטתי, לאחר עשרות רבות אם לא מאות שיחות ומפגשים שניהלתי עם נשים אשר מחפשות הצלחה להאיר את הדרך הנשית להצלחה ובעיקר להזהיר מפני המלכודות שהתכנית "בנדיבות מציעה": (אני בוחרת לא למספר, להציג קולאז' של שיעורים ומחשבות- כל אחת מוזמנת לקחת או שלא)

0 מה זו הצלחה? הצלחה היא מורשת, היא החותם שלנו על היקום, השורה שתכתב בדפי ההיסטוריה. גברים רוצים להיזכר כאלו שעשו "יותר", יותר כסף, יותר מהר, יותר חזק, יותר בכיר, יותר עצמתי ובעיקר יותר. בעוד אנו הנשים צריכות מימוש, אנחנו רוצות להביא מהות. אנו רוצות שהעולם יכיר אותנו, באמת יכיר אותנו. את הכישרון, את החדשנות, את האמירה. אנו רוצות שיזכרו אותנו כפי שאנחנו ולכן אנחנו רוצות לממש את כל הכישורים שלנו, את כל היכולות שלנו, את כל מה שאנחנו עושות מיוחד ושונה.

0 קדושת הזמן- אין ספק הזמן הוא קדוש, על זה אין עוררין (ואל תספרו לאף אחד לפעמים גם אני "ממקבלת", גם אני משוחחת בטלפון בזמן נסיעות או בזמן ההליכה היומית שלי). אך כנשים  אנחנו מחפשות את הרגע, את החוויה שנוצרת בפינות הכי לא צפויות של היום. את העצמה שברגע בו מתפרס חיוך ענק על לחייה שאני אוספת אותה מהגן, על ריח עורפו בבוקר, על חיבוק ספונטני מחברה, על צחוק בלתי נשלט ועל עוד שברי רגעים שלא נחמיץ אותם בעבור שום הון שבעולם. האתגר שלנו הוא להיות ברגעים האלו- 100%, כל איבר בגוף ברגעים האלו.  אלו רגעי ההצלחה.

0 קשרים חברתיים- אני מנסה לא לכעוס, אבל איך הצלחתם ללמוד משהו כל כך טוב מאתנו ולהפוך אותו למשהו כל כך רע! ועוד לתת לזה שם! נטוורקינג!?!? ההיסטוריה מבוססת על אחוות נשים,  על הכובסות שעזרו זו לזו, שיחד בישלו וגידלו ילדים. יש מורשת לנשים המלקטות! אנחנו יחד, מפרגנות, אוהבות, תומכות, נזקקות. אנחנו ב-א-מ-ת שם, אנחנו עוזרות לכמעט זרות מתוך אינסטינקט ולא כי זה "טוב לקריירה", זה בדם שלנו ואל תקלקלו לנו את זה.


0 ידע- אווו ידע. התברכנו, לנו הנשים יש מנגנון בגוף  שמתמלא כל הזמן בידע, קוראים לזה אינטואיציה. אנחנו לומדות ללדת לבד, לומדות לגדל ילדים לבד, לומדות להניק ולהזין לבד, לומדות הכל לבד. כמו קוסמות, אנחנו פשוט יודעות. אבל אז מגיע הידע הסינטטי, הידע המהונדס שמבלבל אותנו וגורם לנו לפקפק באינטואיציה, גורם לנו להשתיק אותה לאבד מגע. אני לא מדברת על השכלה, השכלה זה נפלא, כל עוד היא ביקורתית, כל עוד היא גורמת לנו לחשוב ולפתח צורות חשיבה חדשות ולא מקבעת בנו דפוסים של "אמת" (רק כי החליטו עבורנו שזו ה"אמת").

0 אהבת ה"אני"- גברים כל החיים נמצאים במרוץ, הם עומדים בשורה ורואים מי מגיע הכי רחוק הכי מהר, איזו תחושת עונג יש למנצח. כמה חשוב שיהיה מנצח, אחרת למה זה שווה בכלל? אנחנו, הנשים רוקדות. כל אחת לעצמה יחד בחלל, כל אחת בתנועותיה המיוחדות, כל אחת בגופה ומקצבה, אנחנו מתמוגגות מעונג האנרגיות בחלל, אנחנו מחליפות תנועות, מתנסות, מקבלות השראה ומשתחררות זו לצד זו.  ההצלחה שלנו היא פנימית, לאהוב את עצמי, את היצירות שלי, להעריך אותן על כל המשמעויות של זה, זה אתגר. אך ביום שנפסיק לעמוד על הקו לצד הגברים ונפזז בחלל אז, רק אז נוכל להעריך את המהות. אז נצליח.

0 מערכת יחסים- אנחנו נקשרות, אנו רוצות את ההצלחות שלנו גם בזקנה. אנו אימהות לכל ההצלחות שלנו, אנו לא נוטשות בשיא. אנו לא מחפשות את הכיבוש הבא אלא גדולות עם ההצלחה במערכת יחסים ארוכה. ההצלחה אצלנו נמדדת בתקופה. בזמנים המופלאים שלנו אתה וכמה אנחנו רוצות לשמר את ההצלחות שלנו תמיד אתנו. אנחנו אוהבות את ההצלחות שלנו כמו ילדים, והן לעולם תהיינה אתנו, קרובות ככול האפשר.


לא הכל סיפורי הצלחה, אבל ברבות הימים, בזקנתי, אני ארצה לדעת שחייתי את החיים הכי טובים שיכולתי, שעשיתי הכי טוב שיכולתי, שהבאתי לעולם את כל הטוב שיכולתי ואז אפרד בכבוד. מקווה בכל ליבי, שהיורשים שלי יזכרו ויעריכו אותי כפי שאני, עולם שלם של "מיה לנדאו".



10 תגובות:

  1. מיה!
    קודם כל תתחדשי על העיצוב - יפה, מרגיע, נעים :)
    ושנית, מאוד נהניתי לקרוא, כרגיל, ולהמשיך את הפוסט שלך בראשי עם התובנות האישיות.

    פסיכולוגיה של המינים אחד הקורסים המעניינים!

    השבמחק
  2. מיה את אלופה ותמיד כייף לקרוא את הגיגיך :)
    אין עלינו הנשים! אנחנו פשוט עולם ומלואו

    השבמחק
  3. העיצוב החדש מהמם!! תתחדשי!
    מילותייך כ"כ נכונות.. תודה על פוסט מעניין ((:
    ענת.

    השבמחק
  4. תוכניות כאלה גורמות לנו להטיל ספק בעצמנו ובדרכנו. הפוסט שלך רק חיזק אותי.

    השבמחק
  5. מרגש :-) ועל זה נאמר מימים ימימה "בזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכותן ניגאל "!
    יש לנו את הקוד הסודי להצלחת החיים !
    הגיע זמן גאולתנו

    השבמחק
  6. התאכזבתי. קראתי את המבוא וציפיתי למצא מענה ברור - מה זו הצלחה נשית. מצאתי רצף של קלישאות, והעתיקה בינהם מככבת - המלקטות והכובסות. גם אנחנו התקדמנו, הושפענו לרעה על ידי מחקרים גבריים ובכל זאת אנחנו נשים, אחרות. צריך למדוד אותנו במדדים אחרים ולא גבריים וקיוותי למצא את המדדים האלו, במקומם מצאתי מדדים שחלף זמנם ואינם רלוונטיים לנשים של היום. סליחה, אבל זו חשיבה קטנה ומצמצמת שמשאירה אותנו הנשים במקום הקטן הזה שאומר אני מחבקת, מרקדת, לה לה לה, ועושה לבעלי את השיעורים... אני חושבת שאנחנו במקום עוצמתי הרבה יותר, חבל שזה לא בא לידי ביטוי כאן (מצטערת על שקלקלתי את אווירת הפרגון האולטימטיבית שמאפיינת בלוגים נשיים שכאלה).

    השבמחק
  7. תודה לכולן על התגובות המחמיאות וגם הספקניות. את הפוסט כתבתי מתוך הנסיון שלי עם המון נשים. המטרה היא להעלות את השאלות, לתת צורה אחרת למחשבה, כאמור יש כאלו שייקחו וכאלו שלא- זה בסדר. העיקר בעיני היא שכל אחת תבחר לעצמה. צר לי אם לא כולן מתחברות אבל זה מובן. זה שלי :)

    השבמחק
  8. מיה,
    כאישה בצמיחה ובתהליך.. מודה לך על פוסט מרגש וכנה

    השבמחק
  9. מיה,
    כאישה בתהליך... ובדרך ליצירה, מודה לך על פוסט מרגש כנה ומחזק גם יחד.

    קרן

    השבמחק
  10. גם אני חושבת שהפוסט דוקא מקטין אותנו כנשים, וקלישאתי עד מאוד. לבעלי יש את כל התכונות הנחשבות "נשיות" להגדרתך. ובי יש תכונות הנחשבות "גבריות" ובזויות בפוסט. אני באה מארגון שלא מפלה נשים אלא להיפך,נותן מלא ההזדמנויות ומקל על מי שרוצה זמן בית. אני חיה בעולם מחקרי בו השמיים הם הגבול... נכון, הסידרה לא היתה מושלמת, יש הרבה מה להגיד עליה, אבל ראוי שנייצר ממנה שיח פתוח יותר.

    השבמחק